מחשוב ענן – למה זה כזה יקר? המדריך המלא לחסכון בעלויות הענן שלכם

נהניתם מהתוכן ואפילו קצת השכלתם? שתפו גם את החברים והקולגות

מרגישים שההוצאות שלכם על ענן גדולות מדי? AWS נראה לכם יקר מאד?
רוצים לחסוך עלויות על שירותי מחשוב ענן שלכם?
המאמר הבא בשבילכם.

באחד הערבים השבוע הסתובבתי בנמל תל אביב עם חבר סטארטאפיסט, שסיפר לי שהסטארט-אפ שלו מוציא סכומי עתק על שירותי מחשוב ענן מדי חודש.
הופתעתי מאד.
נכון, מדובר בצרכן ענן "כבד" כיוון שמדובר בסטארט-אפ מאד טכנולוגי,
אבל הם צוות קטן וחכם של 3 אנשים והייתי מצפה שימנפו את הידע העצום שהם מחזיקים לטובת חיסכון משמעותי בהוצאות על מחשוב.

כיוון ש-Y&A מספקת שירותי DevOp ללקוחותיה, זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בארגון ששופך כספים על ענן במקום לתת לחברה שעושה אאוטסורסינג לנהל את העניינים ולהוריד עלויות בצורה דרמטית.
החלטתי להקדיש את המאמר השבועי לנושא שיכול לחסוך לכם אלפי דולרים מדי שנה בין אם אתם סטארט אפ קטן ובין אם אתם חברת ענק – ניהול ענן.

ענן?

לטובת אלו שלא בטוחים על מה מדובר, קצת היסטוריה על שירותי מחשוב ענן של אמזון:
אמזון השיקה את תשתיות שירותי הענן שלה בשנת 2006.
התשתיות הללו, הנקראות Amazon Web Services או AWS בקיצור, מציעות מגוון פתרונות תשתית, אחסון, תקשורת ובסיסי נתונים לצד שירותים משלימים המאפשרים שמירה על רמת האבטחה הגבוהה ביותר.

השימוש ההולך וגובר בשירותי ענן מגלם יתרונות עצומים, ולכן הופך לנחלתם של חברות וארגונים בגדלים רבים.
כמו שאותו חבר סטארט-אפיסט משתמש כבד בענן עבור סטארט אפ של 3 אנשים, כך גם חברות בגודל בינוני וחברות ענק נהנות ממגוון פתרונות ענן ונהנים מחדשות טכנולוגית ומכל היתרונות הגלומים בתחום מחשוב ענן.
האמת היא שאפילו אני ואת משתמשים בענן – למי מאיתנו אין Google Drive או Dropbox?

כיוון של-AWS יש אלפי לקוחות בישראל ואף קהילה נאמנה ופעילה של משתמשים מרוצים, סימנה אמזון את ישראל כיעד אסטרטגי עבורה ומשקיעה ב-5 השנים האחרונות משאבים רבים לפיתוח והפצת תשתיות הענן ארץ.

 

 

מה מיוחד כל כך ב'ענן' שהוא הפך ל-BuzzWord?

שימוש נכון בשירותי ענן מאפשר הוספה והפחתה מהירה ויעילה של פונקציות במידת הצורך, כלומר לפי המשאבים שלהם הארגון זקוק באמת בכל רגע נתון.
בנוסף, המשתמשים נהנים מסטנדרט האבטחה הגבוה ביותר של חברת האם,כמו אמזון, שכידוע לא משאירה מקום לטעויות באף אחד מהמוצרים שלה.
לבסוף, אי אפשר שלא לדבר על היתרונות הברורים של פתרונות הענן:
גישה מכל מקום ובכל עת, אפשרות לשחזר את המידע ותמיכה מקצועית 24/7 ובכל מקום בעולם.

כשהארגון מעביר את את שרתיו לענן, בראש ובראשונה הוא חוסך בעלויות תחזוקה ורכישה של ציוד ובעלויות התוכנה.
בנוסף, כיוון שמסתמכים על ספק חיצוני שנבחר בקפידה, המשתמשים יכולים לחסוך בעלויות צוות התשתית ולנתב את המשאבים לטובת רכישת שירות ענן טוב יותר.

מה קיבלנו?
ניצול טוב יותר של הכסף וראש שקט של בעלי התפקידים, שמתפנים כעת להוביל חידושים ולפתוח דלתות במקום להתעסק בתחזוקת השרתים.

אם ככה, אחרי שהבנו שמעבר לענן הוא בעצם ניצול טוב יותר של כוח האדם ושל משאבי הארגון –
לא פלא ש"שירותי ענן" הם אחד ה-Buzzword החמים ביותר של העשור האחרון.

 

למה זה עולה לנו כל כך הרבה?

המעבר לענן מחייב עבודת הכנה מתאימה וקבלה של החלטות רבות.
פתרון ענן ציבורי או פרטי? אולי עדיף לשתף פעולה עם חברות דומות וליצור ענן שיתופי?
איזה ספק תשתית הוא המתאים ביותר?
האם לנהל את הענן In-House או לעשות אאוטסורס מחברה המספקת ניהול שירותים?
וכמובן – מהי ארכיטקטורת הענן המתאימה ביותר שתחסוך עלויות בצורה המשמעותית ביותר?

צוותים שאינם מנוסים בענן ועושים את המעבר בפעם הראשונה, עלולים לקבל החלטות המבוססות על רצון לחסוך עלויות בטווח הקצר שיעלו כסף רב בהמשך הדרך.
חבילת השירותים שהחלטתם לרכוש, למשל, נרכשה אחרי דיונים ומחקר רחב – אך האם אתם מסוגלים לבצע מעקב שוטף ועדכון תדיר גם אחרי ביצוע המעבר?
אם יש לכם צוות DevOp שמוקדש לעניין, ככל הנראה שאתם מכוסים ברמה סבירה לכל הפחות.
במידה ולא, השקט התעשייתי הוא מדומה – וככל הנראה חוסר העדכון עולה לכם כסף רב שמצטבר לסכומים לא מבוטלים בסוף השנה.
למשל, הוספת שירות זמני לטובת פעילות קצרת טווח הוא יתרון בולט של מחשוב ענן, אך במרבית המקרים הצוות שוכח ליצור קשר עם הספק על מנת לבטל את השירות, שממשיך לעלות כסף לחברה.
במקרים מסובכים יותר, שירותי ענן מסויימים הנדרשים באופן שאינו שוטף אך פעילים כל הזמן בגלל חוסר הבנה של הצוות ואינם מוקפאים כשאינם בשימוש – וכך מתבזבזים להם אלפי שקלים מדי חודש עבור הארגון.

כמו שניתן להבין, המעבר ל-AWS הוא לא החלק העיקרי בעבודה על ענן. בניית הארכיטקטורה המתאימה ביותר עבור הנכס שלכם והניהול הנכון של השירותים הניתנים משפיעים בצורה ניכרת על העלויות ויכולים לחסוך עלויות בצורה משמעותית, גם אם הם נעשים In-House וגם אם אתם בוחרים לנהל את הענן שלכם באמצעות מיקור חוץ.

 

איך חוסכים עלויות?

ענו בכנות על השאלות הבאות:
האם יש לכם בארגון אדם או צוות האחראי על ניהול התשתית?
אם כן – האם הוא פועל לפי מתודולוגיית עבודה סדורה ליצירה אופטימיזציה תמידית של השירותים?
אם לא – האם יש לכם צוות חיצוני שעליו אתם סומכים שמנהל את העניינים בצורה יעילה וחכמה?

אם עניתם לא על שתי השאלות האחרונות, אתם כנראה שורפים הרבה כסף מדי חודש.
כדאי לכם לשקול לנהל את הענן בצורה טובה יותר – בין אם באמצעות מיקור חוץ ובין אם באמצעות הבאת כוח אדם ייעודי.

לכל אחת משתי האופציות הללו יש יתרונות וחסרונות.
לאלו מכם שרוצים להשאיר את העניינים בתוך החברה,
אמזון מציעה כלי IT טהורים כגון RDS, DynamoDB, CodePipeline ו-CodeDeploy וכלים עסקיים כמו Amazon Connect ו- Amazon Workspaces המאפשרים לכם לצרוך ענן כשירות ולהתמקצע בתחום בעצמכם.
אמנם החסכון בעלויות כאן לא יהיה משמעותי כיוון שאלו פתרונות יקרים מאד,
אך אם החלטתם להשאיר את העבודה In-house – תקלו על הצוות שלכם מצד אחד ותוכלו לשמור על מיומנות גבוהה מצד שני.
אם הצוותים שלכם עמוסים ואין לכם זמן לטפל בנושא נוסף באופן שוטף,
כנראה תעדיפו לעשות Outsourcing וליהנות משני העולמות – ראש שקט מצד אחד, ועבודה באיכות גבוהה מצד שני.

לסיכום, בדומה לתהליך בחירת ספק שירותי התשתית, יש לשקול בכובד ראש גם את בחירת הגורם המטפל במערכת הענן בשוטף.
ארגונים שמשכילים לנהל את שירותי הענן בצורה חכמה ומבוססת ידע, מנצלים טוב יותר את החדשנות שמציעים ספקי התשתית כגון AWS ומצליחים לחסוך בעלויות בצורה ניכרת מדי חודש.

 

 

זהו להשבוע,

מקווה שהשכלתם ונהנתם. אשמח לשמוע תגובות ושאלות פה למטה או בפייסבוק ובלינקדאין!

שבוע טוב,

יובל.

נהניתם מהתוכן ואפילו קצת השכלתם? שתפו גם את החברים והקולגות

כתיבת תגובה